<h1>ספר האסופות סימן ל"ג</h1>
<h2>דף נא.</h2>
אמר רב הונא אלים זכרים המנגחין זה את זה, אין חוששין משום רסוק אברים. ואע"ג דמדוו וקיימי, צמרא בעלמא הוא דנקט להו, חולי ששמו צמרא הוא שאחז להן מחמת הנגיחה וחוזרין ומתרפאין. אמר רב מנשיא הני דכרי דפתקי גנבי פי' שמשליכין הגנבים הבהמות מעל הגדר לחוץ, כדקאמרי' [סנהדרין צ"ה ע"ה] פתק ביה גירא אין חוששין לרסוק אברים, והא אמרי' חוששין, מאי טעמא דרב מנשיא דאמר אין חוששין, כי שדו להו, אמתנייהו שדו להו, כי היכי דלירהטי קמייהו, פי' משלשלין אותן עד מתניהם, ומורידין אותן מעט מעט שלא ישברו, כדי שיהא רצין ומהלכין על רגליהן. אהדרינהו ודאי חיישינן, והני מלי דאהדרינהו מחמת יראה אבל מחמת תשובה ודאי תשובה מעלייתא עבדי, ולא חיישינן משום רסוק אברים. אמר רב נחמן בית המטבחים אין חוששין משום רסוק איברים, כלומר כשחובטין הבהמה לארץ לשחיטה, אין חוששין לרסוק איברים וכשרה. אמר רב יהודה הכה לה על ראשה והלך לה כלפי זנבה, או שהכה לה על זנבה והלך לה כלפי ראשה, כנגד כל השדרה כלה, אין חוששין משום רסוק אברים, כיצד כגון שהיה המטה ארוך כנגד כל השדרה, אבל אם המטה קצר והגיע קצהו אמתני הבהמה, חיישי' שמא נפסק חוט השדרה, [ע"ב] ואם עמדה אינה צריכה שהייה מעת לעת אבל צריכה בדיקה בחוט השדרה. והלכתא היכא דנפלה מן הגג בלא ידעה, דליכא למימר אמדה אנפשה ולא הלכה, צריכה בדיקה ואינה צריכה מעת לעת, ואם הלכה, אפילו בדיקה אינה צריכה. ומה שאמרו צריכה בדיקה כנגד כל החלל כלו ואבעיא להו צריכה בדיקה אפילו בסמנין, שהם וושט וקנה, ואמרי' שאני סמנים דקשין הן אצל נפילה ואין צריכין בדיקה. והילכתא עשרה טפחים, צריכה מעת לעת ובדיקה, פחות מעשרה אפילו בדיקה נמי לא בעיא. בספר אבי העזרי מצאתי ושעור הלכה דלא בעיא בדיקה, לא קבלתי מרבותיי כמה תהלך הבהמה והעוף, ולי נראה מלא קומתה דהיינו כשיעור אורך גופה, דאמר שמואל עוף שנחבט על פני המים מלמטה למעלה, כיון ששט מלא קומתו דיו. והאי דנקט התם שט משום דבמים איירי, ואין לי לחלק דהוא הדין להלוך.
